קיבוץ עין חרוד

יהושע חנקין ניסה לרכוש את קרקעות עמק יזרעאל עוד בשנות ה- 90 של המאה ה- 19 כאשר גם הברון רוטשילד גילה עניין בקרקעות העמק, אבל מלחמת העולם הראשונה עיכבה את תכניות הפיתוח בעמק. רק ב- 1920 גאל יהושע חנקין את אדמות העמק. בשנים 1922-1921 הוקמו בעמק שישה יישובים בשלושה גושים: גוש נוריס (עמק חרוד) גוש מע’לול וגוש גניגר. בעמק חרוד התיישב הקיבוץ הגדול הראשון, עין חרוד, פרי חזונו של שלמה לביא ופרי שאיפתם של אנשי גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור. אנשי הגדוד הקימו תחילה את עין חרוד ומייד לאחר מכן את תל יוסף, שניהם ב- 1921. לצד קיבוצים אלה הוקמו הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר בעמק (בית אלפא), מושב העובדים השני (כפר יחזקאל) והקבוצות גבע וחפציבה. בגוש מע’לול קם מושב העובדים הראשון, נהלל. בשנות ה- 50, עם בואה של העלייה ההמונית, יושב חבל תענך. יוצאי מרוקו וכורדיסטן, לצד יוצאי פולין ותוניסיה, היו לחקלאים בחבל ארץ חדש-ישן זה.

חיים שטורמן, היה מראשוני ארגון ‘השומר’ ומבוני קיבוץ עין חרוד. כמו כן, היה האחראי על הגנת האזור ועל הקשרים עם הערבים, ואף פעל עם אורד וינגייט, ‘הידיד’. בשנת 1937 הוקם בקיבוץ המשכן לאומנויות ע”ש חיים אתר, המהווה כיום אתר מרכזי חשוב לאמנות ישראלית. בשנת 1941 הוקם מוזיאון נוסף בקיבוץ על שם חיים שטורמן, בו מוצגות תערוכות בנושאי טבע, ארכאולוגיה וההיסטוריה של אזור עמק יזרעאל, ובייחוד תולדות ההתיישבות היהודית במאה ה-20. כמו כן, ישנן תצוגות קבועות, מן העשירות בארץ, של בעלי החיים באזור ואוסף כלי נשק נדירים של ההגנה.

גם כיום, שומרים חברי הקיבוץ על דרך חיים קיבוצית כאשר עיקר פרנסת הקיבוץ מושתתת על חקלאות תיירות ותעשייה תוך עבודה שיתופית ביתר העבודות השוטפות ברפת, בדיר ובאורווה .