קיבוץ עין חרוד שוכן בעמק חרוד שבמזרח עמק יזרעאל, למרגלות הר הגלבוע, בתחום המועצה האזורית גלבוע. הקיבוץ עלה לקרקע ב-22 בספטמבר 1921 ליד מעיין חרוד, שממנו קיבל את שמו, והיה הקיבוץ הגדול הראשון בארץ. מאז הפילוג של 1952 פועלים במקום שני קיבוצים שכנים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד.
| נושא | פרטים |
|---|---|
| מיקום | עמק חרוד, מזרח עמק יזרעאל, למרגלות הגלבוע |
| מועצה אזורית | גלבוע |
| עלייה לקרקע | 22 בספטמבר 1921, י"ח באלול תרפ"א |
| מייסדים | חברי גדוד העבודה, אנשי העלייה השנייה והשלישית |
| מקור השם | מעיין חרוד, הנובע ממערת גדעון |
| מקום הקבע | גבעת קומי, מ-1926 |
| פילוג | 1952: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד |
| אתרי מורשת | המשכן לאמנות, מוזיאון בית שטורמן |
| אירוח בקיבוץ | כפר הנופש עין חרוד, בעין חרוד איחוד, פועל מ-1995 |

מתי ואיך הוקם קיבוץ עין חרוד?
קיבוץ עין חרוד הוקם בשנת 1921 והיה הקיבוץ הגדול הראשון בארץ. הקיבוץ הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה והשלישית כאשר מבין מקימיו בולטים שלמה לביא – לימים חבר בכנסת ישראל הראשונה והשנייה, אהרון ציזלינג שר וחבר כנסת ויצחק טבנקין – ממקימי מפלגת מפא"י ואחדות העבודה. הקיבוץ הוקם בסמוך למעין חרוד ומכאן נלקח שמו.
העלייה לקרקע התרחשה בערב 22 בספטמבר 1921. כ-35 חברים הגיעו מהקבוצה שעבדה בראס אל עין ליד פתח תקווה, ולמחרת הצטרפו אליהם כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. המתיישבים גרו באוהלים ליד המעיין, ייבשו את הביצה שהפיצה קדחת והפכו אותה לשדות ולבריכות דגים. ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו על גבעת קומי, מול הגלבוע.
עין חרוד נבנה מראשיתו לפי תוכנית "הקבוצה הגדולה" של שלמה לביא: קיבוץ גדול שמשלב חקלאות ותעשייה, בשונה מהקבוצה הקטנה של דגניה. ב-1927 היה עין חרוד בין מקימי תנועת הקיבוץ המאוחד.
המשכן לאמנות על שם חיים אתר
המשכן לאמנות בעין חרוד נחשב למוזיאון הראשון לאמנות בארץ. ראשיתו ב-1937 כ"פינת אמנות" בצריף עץ קטן בסטודיו של הצייר חיים אתר, חבר הקיבוץ, וב-1948 נפתח החלק הראשון של מבנה הקבע. האוסף כולל יודאיקה מקהילות ישראל במזרח ובמערב לצד אמנות ישראלית ועכשווית, והמשכן מקיים תערוכות מתחלפות ופעילות לילדים ולמשפחות.
מוזיאון בית שטורמן
בית שטורמן נחנך ב-1941 ביוזמת חבר הקיבוץ שמואל סבוראי, שלוש שנים אחרי שחיים שטורמן נהרג ב-1938. זה המוזיאון הראשון להתיישבות שהוקם בארץ ישראל. התצוגה עוסקת בטבע של העמק, בחקלאות ובסיפור ההתיישבות בעמק חרוד.
בית העלמין הוותיק
בית העלמין של עין חרוד נפתח ב-1922 וקבורים בו רבים מחלוצי הקיבוץ והעמק. מי שמתעניין בתולדות ההתיישבות ימצא בו פרק חי מההיסטוריה של המקום.
למה החלוצים בחרו דווקא בעמק יזרעאל?
עמק יזרעאל הציע יתרונות התיישבותיים רבים, שעליהם עמדו אבות היישוב כבר בסוף המאה ה-19. העמק ניחן בשטחי אדמה נרחבים הראויים לעיבוד ועשירים במקורות מים אשר אפשרו התיישבות רחבת היקף ולא רק הקמת יישובים בודדים ונפרדים זה מזה. העמק היה אחת הדרכים המרכזיות ביותר בארץ למשלוח סחורות ומעבר בין ארצות המזרח התיכון ונסללה בו מסילת ברזל כבר בתקופה העות'מאנית, היא רכבת העמק.
איך נרכשו אדמות העמק ואילו יישובים הוקמו בו?
יהושע חנקין ניסה לרכוש את קרקעות עמק יזרעאל עוד בשנות ה-90 של המאה ה-19 כאשר גם הברון רוטשילד גילה עניין בקרקעות העמק, אבל מלחמת העולם הראשונה עיכבה את תכניות הפיתוח בעמק. רק ב-1920 גאל יהושע חנקין את אדמות העמק.
בשנים 1922-1921 הוקמו בעמק שישה יישובים בשלושה גושים: גוש נוריס (עמק חרוד), גוש מע'לול וגוש גניגר. בעמק חרוד התיישב הקיבוץ הגדול הראשון, עין חרוד, פרי חזונו של שלמה לביא ופרי שאיפתם של אנשי גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור. אנשי הגדוד הקימו תחילה את עין חרוד ומייד לאחר מכן את תל יוסף, שניהם ב-1921. לצד קיבוצים אלה הוקמו הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר בעמק (בית אלפא), מושב העובדים השני (כפר יחזקאל) והקבוצות גבע וחפציבה. בגוש מע'לול קם מושב העובדים הראשון, נהלל.
בשנות ה-50, עם בואה של העלייה ההמונית, יושב חבל תענך. יוצאי מרוקו וכורדיסטן, לצד יוצאי פולין ותוניסיה, היו לחקלאים בחבל ארץ חדש-ישן זה.
מי היה חיים שטורמן ואילו מוסדות תרבות הוקמו בקיבוץ?
חיים שטורמן היה מראשוני ארגון "השומר" ומבוני קיבוץ עין חרוד. כמו כן, היה האחראי על הגנת האזור ועל הקשרים עם הערבים, ואף פעל עם אורד וינגייט, "הידיד".
בשנת 1937 הוקם בקיבוץ המשכן לאומנויות ע"ש חיים אתר, המהווה כיום אתר מרכזי חשוב לאמנות ישראלית. בשנת 1941 הוקם מוזיאון נוסף בקיבוץ על שם חיים שטורמן, בו מוצגות תערוכות בנושאי טבע, ארכאולוגיה וההיסטוריה של אזור עמק יזרעאל, ובייחוד תולדות ההתיישבות היהודית במאה ה-20. כמו כן, ישנן תצוגות קבועות, מן העשירות בארץ, של בעלי החיים באזור ואוסף כלי נשק נדירים של ההגנה.
מה קרה בפילוג של עין חרוד ב-1952?
בתחילת שנות ה-50 התפלגה תנועת הקיבוץ המאוחד בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם. בעין חרוד התקבלה בשלהי 1952 ההחלטה לפצל את הקיבוץ לשני יישובים: עין חרוד איחוד, של תומכי מפא"י, ועין חרוד מאוחד, של תומכי מפ"ם. המאבק נמשך עוד זמן רב אחרי ההחלטה ופגע בקשרי משפחה וחברות בין החברים.
אתרי המורשת המרכזיים, ובהם המשכן לאמנות ובית שטורמן, נשארו בבעלות משותפת של שני הקיבוצים. בתחום התיירות שני הקיבוצים משתפים פעולה עד היום.
איך נראה קיבוץ עין חרוד היום?
גם כיום, שומרים חברי הקיבוץ על דרך חיים קיבוצית כאשר עיקר פרנסת הקיבוץ מושתתת על חקלאות, תיירות ותעשייה תוך עבודה שיתופית ביתר העבודות השוטפות ברפת, בדיר ובאורווה.
ב-2009 הצביעו חברי עין חרוד איחוד בעד השארת הקיבוץ במתכונת שיתופית. עין חרוד מאוחד, הקיבוץ השכן, עבר הפרטה.